מה מזיק יותר: הקורונה או הפאניקה?

מה מזיק יותר: הקורונה או הפאניקה?

בהלת הקורונה – הרסנית לא פחות מהווירוס

וירוס הקורונה משתולל בעולם ונראה שהוא תופס תאוצה גם בישראל. ללא ספק, התופעה מדאיגה מאוד, אבל מה שמדאיג לא פחות זו תחושת הבהלה שהיא זורעת בחברה. לא בכדי בימים האחרונים החלו לדווח בתקשורת על העלייה באחוזי הקניות ברשתות המזון.
למעשה, תחושת פאניקה כזו שאוחזת בכל תושבי המדינה, תוארה בדייקנות מצמררת על ידי חוקר בריטי בשם סטנלי כהן בשנות ה-70 של המאה הקודמת. הוא קרה לתופעה 'פאניקה מוסרית' והתייחס לתגובה חברתית לתופעה מסוימת שחברה או מדינות שלמות שותפות לה. תגובה חברתית זו עלולה לפגוע במוסר וביחסים בין-אישיים בחברה שלמה, ויכולה להיות הרסנית הרבה יותר מהתופעה (במקרה שלנו, וירוס הקורונה) שמחוללת את הפאניקה המוסרית. תגובת הבהלה ניזונה בעיקר מפייק-ניוז, דיבורים פופוליסטיים או אף מאמצעי תקשורת רשמיים שמרבים בדמוניזציה של התופעה הנסקרת.
מסרוני וואטסאפ-טלגרם-פייסבוק המתובלים בהומור שחור או בתיאוריות קונספירציה, מתדלקים יפה מאוד את תחושת הבהלה, משום שאנחנו מעבירים אותם הלאה. אנחנו צוחקים על המסרונים האלה אבל הם מעצימים את תחושות הפחד והחרדה שלנו, עד כדי כך שכבר איננו מסוגלים להבחין בין המציאות לבין סרט אימה הוליוודי המבשר על קץ האנושות.
אנחנו מסתכלים ימינה ושמאלה ורואים סביבנו אנשים אחוזי בהלה ופחד, מה שמקפיץ את רמות הפחד שלנו עוד יותר. כפועל יוצא מכך, אנחנו מסתערים על סופרים וקניונים ומרוקנים את המדפים. בהמשך, כשאנחנו שומעים את הדיווחים בחדשות על קונים נוספים כדוגמתנו, אנחנו שואלים את עצמנו האם קנינו מספיק או שכדאי להוסיף עוד משהו.
מדובר במעגל קסמים שכמעט בלתי אפשרי לעצור אותו. תחושותינו מובילות אותנו לחשיבה אפוקליפטית שמזינה עוד יותר את פחדינו ומטילה אימה על חיינו. אנחנו כבר לא מסוגלים לשמוח, ואם אסור לנו לטוס לחו"ל אנחנו לא יודעים איך ליהנות מהחיים בארץ – לצאת לבילוי משפחתי בראש שקט בחוף הים, או ליהנות מפריחה מדברית. חשבתם על זה?

אז מה עושים? איך מתמודדים עם הפאניקה המוסרית? הנה כמה עצות:

  1. פחות לצפות בחדשות, יותר לקרוא אותן – אנחנו כל הזמן צופים בחדשות, בעיקר בתוכן חזותי, וזו בעיה גדולה. ככל שאנחנו צורכים תוכן חזותי, כך אנחנו יותר פוחדים ופחות קשובים לדברים שנאמרים – ככה המוח שלנו פועל. בקליטה ועיבוד גירויים שבאים מהעולם החיצוני, אנחנו קודם כל מתייחסים אל התוכן הוויזואלי שעובר היישר לאזורים במוח האחראים על הרגשות הפרימיטיביים והקדמוניים שלנו – פחד, אימה, בהלה. לפיכך, ככל שתצפו בתמונות בטלוויזיה, באינטרנט ובסלולר, כך תחושו יותר מבוהלים, וממילא לא תקבלו מידע חדש ונחוץ. מומלץ לצרוך פחות תוכן חדשותי ויזואלי, ולהסתמך יותר על קריאת טקסטים חדשותיים.
  2. לקרוא חדשות ממקורות מהימנים שונים (והכוונה היא לא לוואטסאפ וכיו"ב) – התעסקו כמה שפחות בהודעות וואטסאפ, אינסטגרם, טלגרם, פייספוק וכו' – הן בטח לא תורה מסיני, והן רק מוסיפות לבהלה ולא תורמות מידע עדכני ומהימן. זה רק נדמה לכם שהומור שחור מצחיק ושתיאוריות קונספירציה הן מטופשות. כל "הזבל הקוגניטיבי" הזה נתקע במוחנו ומגביר את תחושות הפחד והחרדה. ולא, לא תמיד מיליארד סינים אינם טועים. במקרים מסוימים מקורות מוסמכים עדיפים על המוח הקולקטיבי. לכן, אם ברצונכם לקבל מידע עדכני ומהימן לגבי וירוס הקורונה, מומלץ לקרוא חדשות ממקורות שונים, רצוי בשפות שונות, והעיקר – ממקורות מוסמכים ומהימנים. אם תצליבו מידע כזה מגוון, סביר להניח שתצליחו להימנע מתיאוריות קונספירטיביות, לפיהן כביכול הממשלה מסתירה מאיתנו איזו קטסטרופה.
  3. "לראות" את האחר ולא רק את עצמנו – ככל שאנחנו דואגים לרווחתנו האישית בלבד, כך אנחנו מעלים את סף הבהלה הכלל חברתית ומחריפים את המצב הקיים. האנושות לא תצליח לשרוד בדאגה לעצמי או למשפחתי בלבד. רק כשאנחנו דואגים גם לאחרים, יש לנו סיכוי להתגבר על הבעיות שלנו. רק בעזרת התנהגות אלטרואיסטית נוכל לעזור גם לעצמנו וגם לסובבים אותנו, גם אם הם לא נמנים על "החמולה" שלנו. אז בואו קצת יותר נחייך לאחרים, נגיד מילה טובה ונתמוך באנשים שזקוקים ליחס מרגיע – זה לא עולה הרבה. למעשה זה לא עולה לנו כלל, אלא רק משפר את מצב הרוח שלנו.
  4. להמשיך ליהנות מהחיים – אל תתנו לתחושת הבהלה ולסידורי מניעת התפשטות הווירוס לפגוע באורח החיים שלכם. המשיכו ליהנות מהחיים, כמובן בכפוף להוראות משרד הבריאות. אם אתם לא בבידוד – צאו לבלות, תעשו ספורט, לכו לקולנוע, לבית קפה, למועדון, תפגשו חברים, תטיילו, תעשו על האש. החורף כבר מאחורינו, השמש הנעימה בשמיים וכולם מוזמנים ליהנות.
  5. למנוע את הבהלה מילדיכם – צמצמו את האפשרויות של ילדיכם לצפות בחדשות, והימנעו משיחות על הווירוס ועל הפחדים שלכם ממנו בנוכחות הילדים. כמובן שצריך להסביר להם איך להישמר ולהימנע מהדבקה אך לא מעבר לכך. מנגנוני הנפש של ילדינו עדיין רכים ושבריריים. ככל שאנחנו מבוהלים מולם יותר, כך הם נבהלים יותר.

ובכל זאת, הקורונה כאן, אז מה עושים?

בשורה התחתונה זה נכון שהשמיים נסגרים לנו, שמספר האנשים שנכנסים לבידוד עולה, ושכמות האנשים הנדבקים בארץ עולה גם היא. זו המציאות, אבל חשוב להסתכל עליה במשקפיים הנכונים שאינם מעוותים אותה.
ראשית, חשוב לי להזכיר, שהאנושות התמודדה בהצלחה רבה עם אבולה, סארס ועם שאר הרעות החולות שאיימו עלינו. מעבר לכך, בארץ אין עדיין מעבר של הווירוס מאדם לאדם. הנדבקים הם אלה שבאו מחו"ל או שנדבקו מנשאים שבאו מחו"ל. זה אומר שסידורי מיגור הווירוס עובדים הרבה יותר טוב מאלה שהיו בימי המגפה השחורה בתקופת ימי הביניים. בסין שהיא מדינת המקור של הווירוס, כמות הנדבקים יורדת ביחס לשאר העולם. הם הצליחו למגר את הוירוס, וכך גם אנחנו נצליח.
אם בכל זאת נאלצתם להיכנס לבידוד, נסו להעביר את הזמן בהנאה. תסתכלו על חצי הכוס המלאה – סוף סוף יש לכם הזדמנות לנוח, לישון, לצפות בסדרות וסרטים ולקרוא ספרים.
ובכל מקרה, בואו נרגע, נהנה מהחיים ונצפה שבקרוב יפתחו את החיסון כנגד הקורונה, כפי שהבטיחו לנו במעבדות המובילות בעולם.
פחות דאגות – יותר בריאות.

לקביעת פגישה או לכל שאלה:
טלפון: 03-9444-104
דוא"ל: info@matzpen.co.il
או דרך טופס יצירת קשר, שנמצא בכל דפי האתר מצד שמאל.